<h1>התרומה סימן מ'</h1>
<h2>דף פח.</h2>
במה מכסין בזבל הדק בחול הדק וכו' רבן שמעון בן גמליאל אומר זה הכלל דבר המגדל צמחין מכסין בו דבר שאין מגדל צמחין אי אקרי עפר בשום פסוק מכסין בו כדתניא היה הולך במדבר ואין לו עפר לכסות שוחק דינר זהב ומכסה היה מהלך בתוך ספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה ופריך אשכחן דאקרי עפר דכתיב ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ולכך שורף טליתו ומכסה אלא דינר זהב מנלן דכתיב ועפרות זהב לו ועל כרחין עפר זהב ושריפת טלית אין מגדל צמחים ולכך הוצרך קרא דאקרו עפר דכל דבר המגדל צמחים מרבה תנא דהתם מוכסהו אף על גב דלא אקרו עפר כגון נסורת חרשין דקה ונעורת של פשתן ושחיקת מתכות. תנו רבנן בית שמאי אומרים אין מכסין אלא בעפר ובית הלל אומרי' מצינו לאפר שנקרא עפר שנאמר ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת והא דתנן (ביצה ב' ע"ב) ושוין שיחפור בדקר ויכסה ואפר כירה מוכן הוא משמע דבית שמאי מודו דבאפר כירה מותר לכסות התם מיירי באפר עצים שמגדל צמחים. אבל אפר בשר שאין מגדל צמחין לא אף על פי דאיקרי עפר שריפה אי נמי הכי קאמר ואפר כירה מוכן לכסות בו רוק או דבר אחר ולא מיירי לכסות דם צפור וחיה אם כן אפר כירה ונעורת פשתן וחול הדק וסיד וגם מגופה שכתשה מותרין לכסות.
